פס"ד בתביעת רשלנות רפואית נגד המדינה כמפקחת על ביה"ח רבקה זיו בצפת

פתח דבר

1.         זוהי תביעה בעילה של רשלנות רפואית, שנטען ארעה במהלך הלידה של התובעת 1 (להלן:" התובעת"), ילידת 30/7/97.

התובעים 2 ו- 3 הם הוריה של התובעת (להלן:" האם" ו-" האב" בהתאמה). הנתבעת היא מי שמפעילה ומפקחת על בית החולים הממשלתי על שם רבקה זיו בצפת.

העובדות הצריכות לעניין

2.         ענייננו בהריונה הראשון של האם, ילידת 1979, שהיתה כבת 18.

ביום 29/7/97, עת היה גיל ההיריון 40 שבועות וחמישה ימים, התקבלה האם לבית החולים בשל צירים תכופים וטונוס רחמי מוגבר. לאור המימצאים הוחלט על אשפוזה של האם והיא הועברה לחדר לידה.

התובעת נולדה בשעה 12:25 במשקל 3,140 גרם. ציון אפגר בדקה 1 היה 9. מחלוקת בין הצדדים האם נבדק ציון האפגר גם בדקה החמישית.

3.         כשהייתה התובעת כבת שנה וחמישה חודשים אובחן איחור התפתחותי מוטורי. בהמשך אובחן CP (cerebral palsy) עם spastic diplegia.

4.         לטענת התביעה הנתבעת התרשלה בכך שלא שלחה את האם לניתוח קיסרי מיד עם הגעתה למיון, לאור ממצאי הבדיקות שנערכו לה. נטען, כי המצוקה העוברית הממושכת ממנה סבלה התובעת באותן שעות ארוכות שחלפו משעה שהאם פנתה לחדר המיון ועד שנשלחה למחרת היום לניתוח קיסרי (כ- 18 שעות), היא שגרמה לנזק המוחי.

הנתבעת טוענת כי החלטת הצוות הרפואי להמשיך בלידה וגינלית תוך חיבור למוניטור היתה החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם המקובל בספרות הרפואית ואינה התנהלות רשלנית. עוד נאמר כי דין התביעה להידחות מחמת העדר קשר סיבתי בין האירועים הקשורים בלידה לבין מצבה הנוירולוגי של התובעת.  

5.         תחילה הוגשה התביעה גם כנגד קופת חולים כללית. לבקשת הצדדים, בפסק דין חלקי מיום 22/9/11 נמחקה התביעה נגד קופת חולים כללית ללא צו להוצאות.

חוות הדעת

6.         מטעם התובעים הוגשה חוות הדעת של פרופ' אלכסנדר נרי, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר ניהל בעבר את היחידה לאשפוז יום, ניתוחים אמבולטוריים ומיון נשים במרכז הרפואי רבין - קמפוס בילינסון, מיום 20/7/05.

לדעתו של פרופ' נרי חייבו ממצאי הבדיקות שנערכו לאם ולעובר עת קבלתה לחדר לידה יילוד בהקדם. פרופ' נרי מתייחס לניטור החשוד, להתכווצויות, ולציון הנמוך שניתן על פי המדד הביו פיזיקאלי (להלן: BPS), כמו גם לממצאי בדיקת האולטרא סאונד, לפיהם לא נצפו תנועות גוף, תנועות נשימה או טונוס, ולכמות מי השפיר (AFI) בבדיקה - 7.

לדעתו, הממצאים מלמדים שציון ה- BPS הכולל היה בין 0-2, כאשר הציון התקין הוא 10. לפי פרופ' נרי, הצוות הרפואי התעלם מהניטור הבלתי תקין של העובר, ומשאר המדדים הביולוגיים שהעידו על תשניק, ובחר להמתין במשך כ- 18 שעות מעת קבלתה של האם ועד שהוחלט על ניתוח קיסרי. למרות שלא היו תנאים למתן זירוז, ולמרות הבדיקות הבלתי תקינות, הוחל כ- 14 שעות לאחר הגעתה של האם במתן פיטוצין. פרופ' נרי מתייחס בחוות דעתו לתרשימי המוניטור, ומצביע על הממצאים הבלתי תקינים שנצפו במסגרתם, אשר חייבו, בכל נקודת זמן, קבלת החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי.

7.         לפי פרופ' נרי, ניתן היה, בסבירות גבוהה, למנוע את הנזק המוחי שנגרם לתובעת לו הצוות הרפואי היה מתייחס כיאות לממצאי הניטור ולהערכת ה- BPS. לשיטתו, התנאים להורות על ניתוח קיסרי הבשילו כ- 17-18 שעות לפני שההוראה נתנה, ואי ההתערבות במועד היא הסיבה לנזק.

פרופ' נרי שולל את הטענה שציון האפגר הגבוה שקבלה התובעת עת לידתה הוא בעל משמעות פרוגנוסטית. לדבריו, פגיעה מוחית בלידה יכולה לבוא לידי ביטוי שבועות וחודשים מאוחר יותר. כן שולל פרופ' נרי את הטענה שמעורבות מוטורית בגין תשניק סב לידתי חייבת להיות מסוג קוודרופלגיה ספסטית או דיס קינטית (שאינה קיימת אצל התובעת).

8.       בחוות דעת משלימה מיום 22/12/07, פרופ' נרי מוסיף שהתובעת סבלה מתשניק כרוני במהלך הלידה, ולא מתשניק עוברי חריף, ועל כן אין טעם לדון בקריטריונים לתשניק עוברי חריף שמעלים מומחי הנתבעת. פרופ' נרי מתייחס לממצאיה של בדיקת גזים בדם שנערכה בסמוך ללידה. לטענת הנתבעת מדובר בבדיקה שנלקחה מחבל הטבור מיד לאחר הלידה ותוצאותיה שוללות פגיעה בחמצון של העובר.  לדעתו, הבדיקה נלקחה מהתובעת כשעה לאחר לידה, ולא מחבל הטבור ועל כן אינה יכולה ללמד על ערכי ה- PH בלידה או לשלול פגיעה בחמצון של העובר.

9.       בחוות דעת משלימה נוספת מיום 22/12/07, שוב נדרש פרופ' נרי לבדיקת הדם הנ"ל ומציין שהבדיקה שנערכה במחלקת יילודים ושהיא אינה בדיקה מחבל הטבור.